פרולותרפיה וטיפול בפלסמה

עשירה בטסיות (PRP)

 
 
 


פרולותרפיה ידועה גם בשם טיפול בזריקות מחדשות (Regenerative injection therapy) משמעויות השמות הללו הן בהתאמה-

  • פרולותרפיה- הזרקה של חומר משגשג
  • טיפול בזריקות מחדשות- טיפול בזריקות של חומר לצורך חידוש הרקמות

כיום, במקומות רבים נעשה שימוש בטיפול בקורטיזון כמעט בכל פגיעת שלד-שריר. הקורטיזון מוזרק לגידים פגועים, רצועות פגועות כמו גם למפרקים ארתריטיים. מטרת הזריקות הינה להפחית את התגובה הדלקתית הנוצרת בגוף כתוצאה מהפגיעה. עם זאת, לטיפולי הקורטיזון יש תופעות לוואי ידועות, אותן ניתן לסווג לתופעות מקומיות וסיסטמיות.

הקורטיזון גורם לתהליכים קטבוליים, כלומר תהליכים של פירוק. תהליך זה הוא מה שגורם להפחתת הדלקת, אך מנגד הוא גם מפרק חלבונים וקולגן, דבר הפוגע בתהליך הריפוי הטבעי של הגוף ומחליש את הרצועות, הגידים ורקמות שונות אשר הקולגן מהווה בהן מרכיב חשוב. כאשר הקורטיזון מוזרק כמה פעמים תוך מפרקי הוא גורם למצב שנקרא "אתרופיה סטרואידית" שזה מצב בו הסחוס התנוונה כתוצאה מהקורטיזון. תופעות הלוואי המקומיות אלו מחמירות כאשר הטיפול נעשה ברקמות אשר נושאות משקל ועומס רב כגון מפרק הברך ורצועות הברך, או גיד האכילס ובקרסול. ברקמות אלו, פגיעה ברצועות ובגידים יכולה להיות בעייתית מאוד ורופאים רבים ממליצים שלא להזריק קורטיזון במקומות אלו.

תופעות הלוואי הסיסטמיות קורות כתוצאה מספיגת הקורטיזון בדם. הקורטיזון גורם לתופעות שונות כמו בריחת סידן, תיאבון מוגבר, עלייה במשקל, עלייה בלחץ הדם, פגיעה במערכת החיסון ולפעמים גם לדיכאון.

מנתחים אורטופדיים רבים משתמשים בקורטיזון כטיפול זמני עד לניתוח, אך מחקרים (שחלקם יצוטטו בהמשך) מראים שיש לטיפול השפעות שליליות ושיש להימנע מטיפול זה.

הרעיון הבסיסי העומד מאחורי הטיפול הפרולותרפי הוא ההפך הגמור מהרעיון של הטיפול בקורטיזון.
בניגוד לזריקות קורטיזון, החומר המוזרק בטיפול הפרולותרפי גורם ליצירה של סיבי קולגן חדשים בגידים וברצועות ובכך מסייע לריפוי הרקמות. הדבר מאפשר לרקמות לעמוד בעומס הנדרש ומונע שחיקה נוספת, כמובן תלוי במספר הטיפולים נעשו. בנוסף לכך, מחקרים הוכיחו שלזריקות פרולותרפיות כנראה קיים מנגנון שמפחית את הכאב באזור. שיטת הפרולותרפיה כרוכה בפחות סיכונים, ובאופן כללי, הינו טיפול הרבה יותר בריא ויעיל לשיקום מאשר הטיפול בזריקת קורטיזון.

ישנו סוג נוסף של זריקות שנקרא PRP (Platelet Rich Plasma- פלאזמה עשירה בטסיות דם). יש דמיון רב באופן הפעולה בין PRP ופרולותרפיה ולמעשה, ניתן לסווג את ה PRP כסוג של פרולותרפיה. להסבר נוסף ניתן לקרוא בקטע על PRP. באופן עקרוני, כל בעיה או רקמה הניתנים לטיפול בפרולותרפיה ניתנים לטיפול גם ב PRP. (הייתי מוסיף את החיסרון שזה המחיר) כך, ניתן לטפל ב PRP בבעיות כתף, ברך, קרסול ואפילו ברצועות הסקרואיליאק בגב התחתון.

ל PRP יש יתרון מסויים בשיקום של קרעים חלקיים על ידי כך שהוא יכול מעט למלא את הקרע. קרעים מלאים בגידים או רצועות לא ניתנים לטיפול בשתי השיטות, אם כי במקרים מסוימים בקרע בשרירי הכתף, טיפולים אלו יכולים לשפר את היציבות על ידי שיפור הרקמות האחרות בסביבה.

על מנת שטיפול פרולותרפיה או PRP, יגיע ליעילות מקסימלית, יש ליצור סביבה תומכת לשיקום (de Vos et al. 2010; De Pascale et al. 2015) על המטופל להיות פעיל, אם כי לא בצורה מוגזמת. אורח חיים פעיל יעודד תנועה באזור הפגוע, יגדיל עומס חיובי ויגביר את אספקת הדם לרקמות המטופלות. המלצה לחיים פעילים, פעילות גופנית מתאימה וייעוץ ארגונומי מגבירים באופן משמעותי את יעילות הטיפול.

החומרים המוזרקים בפרולותרפיה

בעבר, נעשה בפרולותרפיה שימוש בחומרים שונים בדרך כלל מעורבים כגון פנול, גליצרין ודקסטרוז. בשנים האחרונות השימוש העיקרי נעשה בדקסטרוז בתוספת חומר אלחוש מקומי בלבד. בחומרים האחרים נעשה פחות שימוש כיוון שהם פחות בטיחותיים.

הדקסטרוז זהו אותה מולקולה שיש בסוכר שבגוף באופן טבעי כך שבעצם לא מכניסים שום דבר זר. (מלבד תוספת החומר המאלחש). אצלי בקליניקה אני מזריקה דקסטרוז בריכוז של 20%-25% בתוספת חומר מאלחש. זהו תמהיל המכאיב הרבה פחות מתמהילים בהם נעשה שימוש בעבר, יש לו פחות תופעות לוואי והוא יותר בטיחותי. הנפח המוזרק לגוף בכל נקודה הוא מינימאלי, בין 0.2 ל- 0.5 מ"ל ולכן אין לזה השפעה ממשית על רמת הסוכר בדם, אפילו בחולים סוכרתיים.

למעשה, פעמים רבות אצל חולי סכרת הטיפול הפרולותרפי דווקא יוריד את רמת הסוכר מכיוון שמצד אחד כמות הסוכר המוזרק הוא אפסי ומצד שני, הכאב גורם לרמת הסוכר בדם לעלות ולכן הטיפול בכאב יוריד בסופו של דבר את רמת הסוכר.

בנוסף לטיפול בסוכר, יש כאמור לעיל סוג נוסף של זריקות הנקרא PRP ובו מזריקים דם עשיר בטסיות. ניתן לקחת מהדם של המטופל עצמו לרכז את כמות הטסיות ולהזריק למקומות הזקוקים לחיזוק.

ככל שמתמהמהים לפני טיפול, יהיה צורך ביותר טיפולים. הסיבה לכך היא שבהעדר טיפול, האזור הפגוע וכבר לקוי בתפקוד מוסיף להתבלות. בנוסף לכך, גם האזורים הבריאים עלולים להיפגע מכיוון שכשחלק אחד בגוף נפגע, אנשים נוטים לפצות על הכאב על ידי דפוסי תנועות לא בריאים כמו הליכה בצליעה, ישיבה עם נטייה לצד אחד או הימנעות מהזזה של הגפה הפגועה. דברים אלו גורמים לעומס גדול על הצד הבריא וחושפים אותו לפגיעות ולבלאי מהיר.

מתי הפרולותרפיה תהיה יעילה?

כאב הנובע ממפרק הסקרו-איליאק (SI- Sacro-Iliac)

מפרק הSI הוא מפרק בין עצמות האגן, ובו ישנן רצועות חשובות מאוד המחברות את העצמות. כאשר יש בעיה ברצועות אלו, יכול להיווצר כאב מקומי או אפילו כאב המוקרן על לקרסול (איור 1) . לכל רצועה שנפגעת, יש תבנית של כאב המאפיין אותה. כאב זה יכול להיות כרוני ומגביל מאוד.

כאשר המבחנים הפיזיקליים מצביעים על ליקוי בתפקוד רצועות אלו, הטיפול בפרולותרפיה עשוי להועיל במידה רבה. זריקות הפרולותרפיה לרצועות, יכולות לשכך כאב חמור ולמנוע חזרה של הכאב. בנוסך לכך, מטופלים אשר טופלו בשיטה זו מדווחים על שיפור בתפקוד, המתבטא בישיבה, עמידה, הליכה וביציבות רבה יותר. הם מרגישים פחות שהרגליים "בורחות להם" תוך כדי הליכה

מפרק ה SI הוא ציר מרכזי בשלד ולכן גם כשהסיבה הישירה לכאב נובעת ממפרק אחר כמו מפרק הירך או חוליות הגב התחתון, פעמים רבות מפרק זה הוא גם חלק מהבעיה בגלל תפקידו המרכזי. לכן, עדיין יש מקום לטפל בו.

העומס על רצועות ה SI גובר במיוחד כאשר יש כאב או הגבלה בתנועות עמוד השדרה, כאשר יש קיבוע בעמוד השדרה או כאב בירך. הסיבה לכך היא, שרצועות הגוף מתפקדות כבולמי זעזועים וכאשר חלקן לא מתפקדות, העומס על הרצעות הנשארות גדל. כמו כן, התנועה שמוגבלת במפרקים האחרים, תתבצע יותר במפרק זה ותגרום לעומס. עומס מוגדל על רצועות ה SI עלול להביא לכישלון וכאב.

כל טיפול יסודי לגב התחתון או למפרק הירך חייב לכלול גם התיסות משמעותית למפרק ה SI. לכן, טיפול בפרולותרפיה יכול להיות משמעותי בכאבים שונים כיוון שהוא מחזק את הרצועות במפרק ה SI המרכזי, בניגוד לקורטיזון.

איור 1
כאב מוקרן מרצועות האגן
איור 2
לרצועות האגן תפקיד מרכזי ליציבה ותיפקוד של המערכת השריר-שלד

איור 3
ספונדילוליסתזיס- גלישה דרגה 1 של חוליה L4 על L5

כאב גב וגלישת חוליה (Spondylolisthesis)

עם השנים, גובה הדיסקים שבין החוליות קטן והרצועות המקיפות אותם ומחברות בין החוליות נהיות רופפות. כתוצאה מכך, החוליות יכולות לגלוש האחת על השניה, מצב שאנו מכנים בשם- Spondylolisthesis. כיוון הגלישה יכול להיות הצידה, קדימה או אחורה והיא מגבירה את המתח על העצבים. למעט במקרים חמורים, לא ניתן יהיה להבחין בתופעה זו בצילומי CT או MRI מכיוון שצילומים אלו נעשים בשכיבה ובמצב סטטי וגלישת החוליות באה לידי ביטוי בעיקר בעמידה ובתנועה. חיזוק הרצועות הללו יכול להעשות על ידי שיטת הפרולותרפיה.

ייצוב עמוד השדרה המותני בשיטת הפרולותרפיה מפחית כאב פעמים רבות גם במקרים אחרים של כאב גם, כמו בפריצת דיסק או בהצירות תעלת עמוד השדרה (Stenosis), אף שהצורה בה הטיפול מועיל לא ברורה לגמרי. מנגד, זריקת קורטיזון, שמטרתה להפחית את הדלקת שנוצרת במקום הכאב, תועיל ככל הנראה באופן זמני בלבד מכיוון שהיא לא מטפלת בגורם הכאב עצמו.

קרעים בגידים מסובבי הכתף. (RC-Rotator cuff)

הטיפול בפרולותרפיה או בפלאזמה עשירה בטסיות (ראו פרק על PRP) יכול לא רק לעזור בריפוי של קרע חלקי בשרוול המסובב (RC) אלא גם לשפר את ייצוב מפרק הכתף במצב של קרע מלא.

שילוב של פרולותרפיה עם דיקור יבש (ראה פרק על IMS) יעיל מאוד בהחזרת הכתף לאיזון ושיפור התפקוד. זאת שוב, בניגוד לזריקות קורטיזון, אשר לכל היותר מביאות לשיפור זמני בכאב. סקירה ספרותית אשר התפרסמה בכתב העת היוקרתי The Lancet הראתה שאם מזריקים קורטיזון שוב ושוב בכתף או במפקים אחרים, התוצאה בסופו של דבר תהיה גרועה יותר מנקודת הפתיחה.

חגורת הכתפיים מורכבת מארבעה מפרקים שונים. עם זאת, רוב המטפלים מתמקדים במפרק שבין השכמה לזרוע ומתעלמים משאר המפרקים. טיפול יסודי בחגורת הכתפיים חייב להתייחס לכל המפרקים על מנת להשיג תוצאות לאורך זמן. הזנחה של המפרקים האחרים תגרום לעומס גדול יותר על גידי ה RC ולכן לא משנה איזה טיפול יקבל המטופל, כולל ניתוח, הבעיה עלולה לחזור.

כאב קרסול וכף רגל כרוניים

אחד הגורמים הנפוצים ביותר לכאב בקרסול הוא נקע, או נקע הנגרם משבר בקרסול. נקע באופן כללי, הוא קרע חלקי ברצועה, גיד, או שריר. נקע בקרסול הוא קרע חלקי ברצועות המייצבות הגורם לכאב ולחוסר יציבות. החומר המוזרק בפרולותרפיה יכול לסייע בריפוי הקרעים החלקיים ולהגביר את היציבות בכף הרגל.

פציעה שהיא קשה מספיק בכדי לגרום לשבר בעצם, פעמים רבות תהיה חזקה מספיק גם בכדי לפגוע ברצועות שבאיזור. עצם, במצב נורמאלי ובריא, מתרפאת בצורה טובה. עם זאת, פעמים רבות, דווקא הרצועות נשארות רופפות ולא מייצבות את הקרסול כמו שעשו לפני הפציעה. לכן, במצב זה, יש להתייחס לא רק לשבר עצמו, אלא לשאר הגורמים כמו רצועות היכולות לגרום לכאב גם שנים רבות אחרי שהשבר התאחה.

פציעות ברך

פציעות ברך קורות לא פעם כתוצאה מתאונות דרכים או מספורט. בפציעות אלו לרוב נפגעות הרצועות בברך והמניסקוס. המניסקוס מחובר לעצם ברצועות הנקראות "הרצועות הקורונריות". במקרה של קרע במניסקוס, זריקות פרולותרפיות לא יעזרו בריפוי המנסיקוס. עם זאת, במקרים קלים הזריקות יעזרו בהידוק הרצועות הקורונריות ובכך ימנעו מהמניסקוס לנוע בתוך המפרק.

פציעת צליפת שוט

פציעת וויפלאש הנגרמת מטלטול הראש- לרוב בתאונות דרכים- קדימה ואחורה. פציעה זו יש נקעים וקרעים חלקיים בשרירים וברצועות שבצוואר והם גורמים לכיווץ ההגנתי של השריר ולהגבלת תנועה. הדיקור היבש, עליו דיברנו בפרק לחוד, מטפל בשריר ומרפה אותו. הפרולותרפיה מכוונת לרצועות שנפגעו, על מנת לעזור להן להתרפא ובכך למנוע את הכאב לטווח הרחוק. שתי הטכניקות, דהיינו הפרולותרפיה המסורתית עם הזרקות סוכר, וגם הזרקת פלזמה עשירה בטסיות, עובדות בצורה טובה מאוד ביחד ומביאות לתוצאות טובות. עם זאת, על מנת למנוע חזרה של הכאב בעתיד, יש לאמץ צורת ישיבה בריאה, צורות עבודה וישיבה נכונות ולהימנע מתנוחת ה"ראש קדימה" שנפוצה כל כך בעידן המודרני.

כאב במרפק וטנדינוזיס

במספר מחקרים נעשתה השוואה בטיפול בבעיות גידים במרפק (golfers and tennis elbow) בין טיפול בזריקות קורטיזון לבין טיפול בפרולותרפיה ובפלאזמה עשירה בטסיות (PRP). מחקרים אלו מצאו כי פרולותרפיה וPRP יעילים יותר בטיפול במרפק. דיקור יבש גם משתלב טוב עם הפרולותרפיה ומשפר את הטיפול. עם זאת, כאמור במקומות אחרים, כדי שהטיפול יהיה יעיל לטווח הרחוק, יש לתקן את הבעיות הארגונומיות שגורמות לבעיה.

בשנת 2010 התפרסמה בכתב העת הנחשב "The Lancet" (Coombes, Bisset, and Vicenzino 2010)סקירה ספרותית יסודית שסקרה 41 מחקרים העוקבים אחר תוצאות הטיפול בטנדינוזיס על ידי זריקות קורטיזון. הסקירה מצאה כי לזריקות הקורטיזון הייתה השפעה טובה לטווח קצר בלבד. כמו כן מצאה הסקירה כי במטופלים שקיבלו כמה פעמים זריקות קורטיזון, התוצאה הייתה גרועה יותר ממה שהיה לפני הטיפול. תוצאות אלו צריכים להיות מופנמים היטב בקרב המטפלים, כיוון שעד היום הטיפול העיקרי בטנדינוזיס הוא בזריקות קורטיזון. בזריקות פרולותרפיה ו PRP לעומת זאת, נמצא כי יש תועלת לטווח ארוך הן בתפקוד והן במבנה הגידים. הטיפול ב- PRP נחשב בעיני רבים כיעיל יותר מפרולותרפיה, אולם אין לכך הוכחה משום שלא נעשה מחקר המשווה בין הטיפולים הללו.

לקות תפקודית במפרק הלסת (Temporo-mandibular joint-TMJ

כאב במפרק הלסת (הנמצא ליד האוזן) יכול לנבוע מכמה גורמים: נקודות הדק, רצועות רפויות, בלט דיסק צווארי או שילוב של כמה דברים. גם פציעת וויפלאש בעבר יכולה לגרום לכאב זה. הטיפול כולל שילוב של דיקור יבש, זריקות פרולותרפיות והדרכה ארגונומית.


כדי לקבוע תור אנא התקשרו

בריאותה (מבשרת ציון) 02-585-2300
שר"פ (הדסה) 02-677-8899

אני מאמינה שאפשר וצריך לחזור לאיכות חיים בריאה